ההרצאה שלי

ישבתי שם לא יודע – לחיות או למות.

הבחירה הראשונה הייתה למות. הייתי שם על האדמה כשעה וחצי וחיפשתי אוויר לנשום. 
אז למדתי בפעם הראשונה מדיטציה. הריכוז היה גבוה. 
תובנות וקולות מזוקקים התחילו להגיע – על החיים שהיו ועל מה שיהיה. שם התחלתי, ללא ידיעתי, את הקפיצה הראשונה – אל תוך החיים, הכאב, הפחד, האושר ומה שביניהם.

אחרי שלושים ימים התעוררתי מהתרדמת. רונן, חבר ילדות שלי שהיה הכי קרוב אליי לקח אותי לשירותים ולהתקלח. לא הסכמתי שאף אחד יראה אותי ככה, אפילו לא החברה שלי. "אם היית הולך הייתי הולך אחריך," הוא אמר לי במקלחת. שנה אחר כך תכננו לנסוע לאילת. בדקה התשעים המפקד שלי ביקש ממני לא לצאת. יש משהו דחוף והוא ממש מצטער. רונן וערן ושתיי החברות שלהם נסעו לאילת, קרתה תאונה בדרך חזרה מאילת שוב הכול השתנה.

רוצים לשמוע את הסיפור המלא?

להזמנת ההרצאה לחצו